מומחי K-O-L בתחום -   אני אם לילדה בת 4 .עובדת כמורה, ובעלי עצמאי.אני בהריון עם תאומים בחודש השלישי.הודענו לבת מה צפוי , אך היא עדיין לא מתייחסת לעניין ברצינות ולא מפנה אלינו שאלות. הבעיה שלי היא בתחום אחר , הבת שלי לא חברתית אפילו עם האנשים הקרובים אליה,חוץ מאיתנו, כמו סבתא וסבא שהיא רואה אותם כל יום , וכשהעניין מתחיל עם לתת להם נשיקה או להקרב אליהם היא מסרבת.ובכלל עם כל אדם אם הוא זר או ילד שהיא מכירה , תהליך התחלת היחסים בינה לבינם מאוד קשה, היא תמיד נדבקת אלי. כשהיא מבקשת ללכת לחברה, איך שמגיעים היא נדבקת אלי ומסרבת ללכת לשחק איתה. אני לפעמים מתרגזת ומדברת אליה במלים מאוד גסות , אך היא תמיד סופגת ולא מגיבה וזה מה שמעצבן אותי שאני לא יודעת במה היא חושבת, ולמה היא לא מגיבה. אני מאוד זקוקה לייעוץ ועזרה איך לגרום לה להיות יותר חברתית ומשוחררת בסביבה. עניין הקירבה החברתית והמגע הבינאישי הוא שילוב של תכונות מולדות, עם נלמדות. לא אוכל לסייע לך בשלב הזה, כי את ההתנהגויות של הרתיעה וההסתיגות של בתך, שאינן "תכונה מולדת" אלא תגובה שמושפעת ממה שקורה לה ביום-יום, צריך להתחיל להבין ע"י תצפית מקצועית. תוכלי להעזר בשירות הפסיכולוגי, אם הילדה כבר בגן עירוני, או להסתייע בפסיכולוג/ית פרטית.לאחר מכן צריך לפתח תכנית לחיזוק נכונותה להתנתק ממך, ואחר כך תכנית לפיתוח המיומנויות התקשורתיות של הילדה. יתכן וכדאי להתחיל בשיחת היוועצות, שניתן לעשותה גם בטלפון. ד"ר יוסי אברהם   האם יכול להיגרם בעיות התנהגות אצל ילדים בני 6 עקב תאונת דרכים ? בהחלט יתכן שילד יהיה בחרדה, וימנע מנסיעות, או יפתח תחלואים ומכאובים תוך כדי נסיעה. יתכן גם כי יפתח רצון להמשיך להיות פגוע, בשל הכיף שנלווה לטיפול ולפינוק. אם מתגלות תופעות שכאלו, כדאי להעזר ביעוץ מקצועי כדי לתמרן את הילד אל התנהגות "נורמלית" ביחס למכוניות, נסיעה, חשש מלהפגע, וכו'. הרבה מאד תלוי בהורים, ולא כל כך בילד. ד"ר יוסי אברהם   מהו השלב הקדם מושגי ומהו השלב הקדם אופרציונאלי ? מדובר, כנראה, בשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית (דרכי חשיבה ותפיסת דברים) - עפ"י גישת פיז'ה. השלב הראשון, מגיל אפס עד גיל שנתיים נקרא השלב התחושתי-תנועתי, ויש בתוכו 6 תתי-שלבים, שמתארים את אופן ההתייחסות והפרוש של הפעוט את סביבתו ואל ההתרחשויות שהוא שותף להן. השלב הקדם-אופרציונלי, ויתכן וזה מה שמצויין בשאלה הראשונה כשלב הקדם מושגי, ובשאלה השניה כקדם אופרציונלי (שזה התרגום: אופרציונלי=מושגי) - מתאר את דרכי התובנה בגילאים 2-7, שתחילתם אגוצנטרית, ובמהלכם הם מתפתחים ליכולת להיות מסיקי מסקנות. השלב של גילאי 7-12 נקרא "חשיבה מוחשית" כשבתחילתה הילד יכול להבין חוקים לוגיים-פיזיקליים אבל גם תהליכי סיבה-תוצאה, והפיכות - בתחום הרגשי-חברתי השלב שנקרא "חשיבה פורמלית" מתפתח בגילאי 13 והלאה ובו מתפתחת היכולת של ניסוח השערות ותחזיות, חשיבה רפלקטיבית ושיפוט ערכי שיכל להסתייג מהשיפוט הפורמלי. ד"ר יוסי אברהם   בנינו בן השש בגן חובה ,בשנה הבאה עולה לכיתה א'.בבית הכל בסדר, הבעיה מתחילה כשהוא בחברת אנשים או בגן. הוא לא משתתף בפעילויות בגן והוא מופנם מאוד. איך משנים מצב כזה? המעבר מזירה חברתית אחת לשנייה אינו פשוט, לרבים וטובים מאיתנו. ובמקרה של הבן שלך, מאווירת הבית אל המקום בו יש עוד כמוהו, ויש מבוגרים אחרים. יש פעילויות רבות שאמורות לסייע, שנלקחות מהרעיון של הסתגלות בהדרגה, ותוך כדי חיזוקים, אבל יש לרקום את המהלך הזה בצורה שמתאימה לילד, להורים, לגן, וכו'. מומלץ להעזר בסיוע מקצועי של פסיכולוג/ית. ד"ר יוסי אברהם   אני היום בן 24. בצעירותי הייתי נער שובב, חסר גבולות .ומעצורים, תלמיד לא מוצלח ומרדן במשפחה .לאחרונה חזרתי מטיול ארוך בחו"ל של בערך שנה ...במשך הטיול הבנתי את מעשיי והמצפון החל מנקר בי הבעיה העיקרית היא המצפון שלא מרפה ממני ונותן לי מנוח, להפך, אני טרוד .ביום יום במחשבות על העבר עד כדי הפרעה לסדר היום לעתים אני אפילו חושב שבעצם אני מנסה לכפר על משהו שנסלח מזמן והבעיה .השאלה שלי היא היחידה היא שאני לא סולח לעצמי   א- איך והאם אני יכל להרגיע את המצפון עצם הרצון לכפר על העבר, ובעיות)  זו תופעה מוכרת בקרב בני גילי ב-האם ( מצפוניות כאלו בתשובתי אליך אתייחס למספר דברים שאתה מציין בשאלתך כי במהלך טיולך הארוך בחו"ל התפנית לחשוב על עצמך ועל עברך, ובהיותך רחוק נראה יכולת להסתכל על דברים מסוימים יותר מאשר בעבר. כל זה עשוי לקרות במהלך מהבית אשר מתמשך ומפגיש אותך עם מצבים ואנשים שונים ומשתנים. כל זה כשלעצמו הוא טיול חיובי מכיוון שהדבר מעיד על הרחבת המודעות העצמית שלך, המאפשרת למידה תהליך .והתחדשות ,מעיד במכתבך, הושפעת רבות מן המחשבות שנתעוררו בך על ילדותך כנער שובב כפי שאתה גבולות, תלמיד לא מוצלח ומרדן. הושפעת עד כדי כך שכיום, המצפון הוא המניע חסר בעצם ייסורי המצפון (שהם למעשה רגשות אשם) הם המניעים אותך. במכתבך אינך .למעשיך מעשיך כנער, אך האם רגשות אשם כיום יכולים לכפר עליהם? נראה לי שלא. אם מפרט את בפשע חברתי חמור תוכל לפנות לשופט חיצוני, אך בהנחה שאין זה כך אני מאד מדובר לך לשוחח עם בני משפחתך ולבדוק את הרגשותיהם ומחשבותיהם. כך תוכל לקבל ממליצה השקפה נוספת, שכן לפעמים כשאנו שוקעים במחשבות ולא משתפים בהם אחרים אנו נקודת .עשויים לאבד פרופורציות שקיצצת בקשרים עם חברים. לדעתי עובדה זו אינה יכולה להועיל, אלא אם מדובר ציינת שמזיקים לך. תוכל להרגיש טוב יותר עם תשלב בזמנך החופשי גם בילויים עם בחברים ,גילך וגם בילויים משפחתיים. כך חייך יהיו שלמים יותר, תואמים את גילך חברים בני תוכל להינות ממך יותר כאדם שלם. התרחקותך מבני גילך עשויה אפילו להדאיג וסביבתך .את הוריך, אם עיניהם פתוחות לכך אוסיף, מבלי להאשים אף אחד, שבראיה התפתחותית ומשפחתית, "לכל מטבע יש שני עוד התפתחותך לכדי נער שובב היא תוצר של הנתונים איתם נולדת, והסביבה בה ."צדדים ,כשבמונח סביבה ניתן להדגיש את החברה ואת המשפחה. כלומר, שבמידה מסויימת ,גדלת למעשים שעשית בגיל צעיר, בימים שעדיין מצפונך והמודעות העצמית שלך היו לא האחריות היתה גם על הוריך, על ההורות הריגשית והחינוכית שהם נתנו לך, בזמן ,מפותחים הריגשית והשיכלית היתה נמוכה יותר בשל גילך. סביר להניח שהם עשו כמיטב שהבנתך למרות שזה לא תאם את הצרכים שלך, ואין טעם להאשים אותם כעת, כפי שאין טעם יכולתם .להאשים אותך שכיום, בבגרותך, הינך אחראי באופן מלא למעשיך בהווה ובעתיד, ומצפונך צריך כמובן ,אותך לגבי ההווה, ולא לגבי העבר. חשוב היה שהגעת למחשבות אלו על עצמך להנחות גם לדעת להפיק מהן את המיטב, להפסיק להתייסר ולהמשיך הלאה עם המחשבה שאתה וחשוב .רוצה להיות אדם טוב ומועיל לחברה ולמשפחה מצליח להשתחרר ממחשבות העבר המטרידות אותך, בעקבות מכתב זה, ובשיחה עם במידה ואינך ועם חברים, כדאי שתפנה לשוחח על כך עם איש מקצוע שיוכל לשמוע יותר פרטים משפחתך ".ולהנחות אותך בתהליך שאתה עובר  ליליה טאויל טפלר   בנינו הבכור עומד להתחיל ללמוד בכיתה א' והיינו רוצים לדעת כיצד עלינו .להכינו לקראת הכניסה לבית הספר הכניסה לבית הספר מעוררת התרגשות רבה בקרב ההורים ובקרב הילדים .זהו ציון דרך בגדילה, במעבר מילדות לבגרות יחסית ,יתכן שאתם מודאגים מן הפרידה, ממה שעלול לקרות לילד בהעדרכם .במקום שהוא חדש וזר לו, שדורש ממנו יותר התמודדות מאשר בגן .יתכן שאתם מוטרדים מן המטלות הלימודיות המצפות לו הרבה הורים נזכרים בחוויות שלהם מבית הספר. לפעמים אלו חוויות של הצלחה ולפעמים מדובר בחוויות לא נעימות של קושי או מעמסה, מבחינה לימודית או חברתית. שיחה בין בני הזוג עשויה להבהיר לכם האם אתם ,חרדים מפני חוויות העבר שלכם או מפני בשלות הכישורים של ילדיכם ולראות האם באמת ישנה סיבה לדאגה. חשיבה משותפת על התכונות והכישורים הטובים של ילדיכם עשויה להרגיע אתכם ולהאמין שביחד ניתן .יהיה להתמודד רמת החרדה של הילד עשויה להיות גבוהה במיוחד ביום הראשון, וחשוב לנסות ולהקטין אותה. לשם כך כדאי לבקר בבית הספר לפני שנת הלימודים, ולתת .לילד כמה שיותר מידע על מה שצפוי לו ביום הראשון ללימודים חשוב שילדכם ירגיש שאתם מאמינים ביכולות שלו, שירגיש שאתם תמשיכו לתמוך בו בבית, ושהוא יוכל לקבל מכם את כל העזרה והתמיכה הרגשית שתידרש לו. לשם כך צריך להיות נגישים לו בזמן חזרתו מבית הספר ובזמן הכנת השיעורים. זכרו כי חשוב שחווית הלמידה תהיה חיובית, ומעודדת ,סקרנות ויוזמה של הילד. התמקדו יותר בתכנים המעניינים את ילדיכם !ופחות בציונים, שהרי מטעויות לומדים. בהצלחה  ליליה טאויל טפלר   ביתנו מתקרבת לגיל שנתיים. לאחרונה היא מתנהגת בעקשנות רבה, דבר שהופך את היום לקרב מתמשך. אין כמעט פעולה שמתבצעת "חלק", החל מהקימה בבוקר, כל דבר היא רוצה לעשות דווקא הפוך, ואנחנו כבר לא יודעים ...כיצד לנהוג אתם עוברים כעת תקופה לא פשוטה בגדילתה של ילדתכם. מבחינה התפתחותית ,"מדובר בשלב נורמלי ורצוי, בספרות מכנים אותו "גיל שנתיים האיום !עד כדי כך תינוק שמתפתח כהלכה גדל להיות פעוט "עקשן". מילת הקסם "לא" מסייעת לו להכריז שהוא אדם נפרד בזכות עצמו. ילדים בגיל זה נמצאים בשלב של .מאבק לשליטה ועצמאות אך מצד שני הם עדיין תלויים מאד במבוגר במהלך השנה השניה חל שיפור משמעותי ביכולות המוטוריות ובמיומנויות ,התנועה של הפעוט. הוא יכול לרוץ בביטחון, להגיע לחפצים ולהפעיל אותם לעלות ולרדת במתקני שעשועים ולשחק בכדור. מצד אחד הילד מרגיש שהוא כל יכול", אך מצד שני הוא עדיין זקוק לעזרה ולהכוונה. גם מבחינה שפתית יכולתו להביע את עצמו בשפה מדוברת משתפרת אך עדיין שפתו אינה .מושלמת כדי להביע כל מה שהוא רוצה תהליך המעבר מתינוק המחובר אל האם, לפעוט המתרחק מסינרה ונפרד ממנה מבחינה רגשית, נמצא בעיצומו. לכן הפעוט רוצה כל כך לתפקד לבד ואומר "אני יכול", מתנגד למה שמציעים לו ואומר "אני לא רוצה" או "אני רוצה אחרת". בכך הוא מנסה להוכיח לעצמו ולאחרים שהוא עצמאי ובעל "רצונות משלו. התנהגויות אלו לפעמים נראות להורים כהתנהגויות "דווקא .ומעוררות קשיים בהצבת גבולות חשוב להבין ולזכור מה מניע את ילדתכם בימים אלו, ולנסות לא להיכנס למאבקי כוח עמה. חשוב לעודד ביטויים של עצמאות ושליטה, בגבולות להציב גבולות ברורים על התנהגויות, כך שהילד ירגיש שהוא מוגן, שיש מבוגר ששומר עליו, שהוא אינו כל יכול. מאידך אך יש להימנע מהצבת גבולות על ביטויים רגשיים, חשיבתיים ויצירתיים. על הילד להבין שיש לו בעלות על כל רגשותיו ומחשבותיו, דבר התורם לגיבוש הזהות העצמית .שלו, ומכאן להפחתה בהתנגדות שלו אליכם  ליליה טאויל טפלר   בני בן השלוש יש לו דמיון מפותח, וכבר יותר משנה בני מדבר על דמות מסוימת שיש לה שם שנמצאת איתו במשך כול היום. הגענו למצב שכל השכנים והדודים וכל מי שמכיר מדבר איתו על הדמות הזאת. אני בהתחלה דברתי איתו בהתלהבות ובהנאה, כי כך קראתי בספרי פסכולוגיה של ילדים שזה דבר שכיח ושיש לפתח לו את הדמיון, אבל כבר יותר משנה הדמות הזאת קיימת ולכן זה נראה לי קצת מוגזם. כיום הגעתי למצב שאני מנסה לדחות איתו את הדמות הזאת האם אני מתנהגת נכון? אכן לתחום הדמיון תפקיד חשוב לפתרון בעיות בילדות, ויפה נהגת במתן כבוד ומקום לכך אצל בנך. "הולדתו" של חבר דמיוני מאפשרת לילד הקטן, בגילאי 2-3 שנים, להתמודד עם קונפליקטים ופחדים, באמצעות הדמות הדימיונית, ללא חשש, במקום בו יש לו שליטה מלאה. הדמות הדמיונית מקבלת מהילד תכונות מסוימות, שאיתן עליו להתמודד בהתפתחות התקינה, המפגשים של הילד עם החבר הדמיוני במקומות בטוחים, והשליטה המלאה בתכונותיו של החבר הדמיוני יאפשרו רגיעה, ובד בבד החבר יעלם. השרדותו של החבר הדמיוני של בנך למשך זמן רב (מעל שנה) מעוררת אכן שאלה. יתכן שמעבר לתגובתך למצב, כפי שנהגת עד כה, עלייך לשאול את עצמך מהו התפקיד של אותה דמות בעולמו הפנימי של ילדך. אם איזה פחדים או קונפליקטיים רגשיים הוא מבקש להתמודד בעזרתה, ובאמצעותה. ואם הוא אינו מצליח, מדוע הוא אינו מצליח , מדוע הוא אינו מצליח ונפרד מאותו "חבר". בזמן שתחשבי על כך תוכלי להתייחס יותר למצבים הפנימיים של ילדך ולעזור לו בהתמודדות עם הקשיים המעוררים את הצורך בנוכחותו של החבר הדמיוני. אציין רק שבנוסף, ברמה התנהגותית, חשוב לציין בפני הילד את האבחנה בין עולם הדמיון לבין המציאות כאשר מדברים על עולמו הדמיוני לקריאה נוספת אמליץ על הפרק "הנמר הצוחק" בספר "השנים המופלאות", מאת ס.פרייברג  ליליה טאויל טפלר 1